תיכנון אקוסטיקה לאולפן – למה צריך להתייחס ואיך

אחת המלכודות המרכזיות של מפיקים ויוצרים מתחילים באולפני הקלטות ביתיים היא חוסר הערכה כלפי טיפול אקוסטי נכון. רבים שבויים בקונספציה השגויה שמוניטורים אולפניים יקרים, קדם-מגבר זה או אחר או מיקרופון טוב יבטיחו מעבר לכל ספק איכות צליל מושלמת. בעוד לעולם לא נמעיט בערכו של ציוד אודיו משובח, חשוב לדעת שלאקוסטיקה יש משקל גבוה מאוד בכל הקשור לטיב הסאונד בחדר, כנראה גבוה יותר מכל פיסת ציוד אחרת שתשקיעו בה באולפן.

עם זאת, אנחנו מודעים לכך שסביר להניח שתהליך הקמה של אולפן בבית יתקל באילוצים רבים: מבחירת חדר שרירותית, דרך שכנים עצבניים ועד תקציב מוגבל. לכן, במדריך הבא נפרט כיצד לתכנן אקוסטיקה לאולפן ביתי מ-א' ועד ת' באופן שיאפשר להבין את הבעיות הפוטנציאליות הנפוצות ואת דרכי ההתמודדות שיספקו מקסימום תועלת מול מחיר.

לפני שנצלול לאופני הטיפול ונסביר עוד על ספוגים אקוסטיים, מלכודות בס וכדומה חשוב להכיר כמה עקרונות מעולם האקוסטיקה. זאת על מנת לקבל הבנה נרחבת יותר לגבי מה שצריך להיעשות כדי לשפר את הצליל בחדר. אם להיות פיירים, אין צורך בתואר מהנדס כדי לנהל אולפן הקלטות – כל שתצטרכו היא הבנה של מספר תופעות בסיסיות

תנועת הצליל בחלל

בכל פעם שמקליטים צליל בחדר, נוצרת שרשרת האירועים הבאה:

א. הצליל בוקע מהמקור (זמר, כלי נגינה וכו') ומתפזר החוצה לכל עבר.
ב. חלק קטן ממנו (שנקרא "סאונד ישיר") מוקרן הישר לתוך למיקרופון.
ג. שארית גלי הקול (שנקראים "החזרים") קופצים באקראי בין כל משטחי החדר (קירות, רהיטים וכו').
ד. לאחר מספר מילי-שניות, חלק מההחזרים עושים את דרכם גם הם אל תוך המיקרופון.

הסאונד הישיר, שנע ישירות מהמקור למיקרופון ולא בא במגע עם החדר, שומר על האופי המקורי שלו. שאר הצליל לעומת זאת עשוי לשנות מעט את אופיו כאשר הוא פוגע במשטחים השונים ומנתר ביניהם. האופן שבו אופי ההחזרים ישתנה תלוי בגודל החדר ובמאפיינים של המשטחים בתוכו. השינויים שמתחוללים באופי ההחזרים עשויים להיות עדינים עד גדולים מאוד. במקרים מסויימים הם יחמיאו לצליל ובמקרים אחרים הם יעכירו אותו ויגרמו לו להשימע מרוח ולא ברור. לרוב כאשר נבחר חדר אקראי בבית להקמה של אולפן, ההחזרים ישמעו רע. זאת מאחר שבתיכנון החדר לא נלקח בחשבון האופי האקוסטי שלו.

אם שרתם פעם בשירותים או במקלחת, ודאי שמתם לב שצלילים מסויימים גורמים לכל החדר להדהד בעוד אחרים הרבה פחות. זאת משום שכל חדר בעולם מקצין באופן חד תדרים מסויימים של הצלילים הנוצרים בתוכו (בתופעה שנקראת גם "גלים עומדים", או "Room Modes"). התדרים הספציפיים שיוקצנו תלויים במידות של החדר, שמשפיעים על אופי ההחזרים הפוגעים בקירות. המרחק שבין הקיר האחורי לקדמי יגרום לקבוצה מסויימת של תדרים להדהד באופן מוגזם, בעוד המרחק שבין הקירות הצדדיים ידגיש סדרה אחרת של תדרים וזה שבין הרצפה לתקרה יבליט סדרה נוספת. זאת הסיבה, למשל, שחדרים בעלי מידות זהות (למשל: חדר של 2 × 2 × 2 מטר) הם בעייתיים מאוד מבחינה אקוסטית – שלושת המידות הזהות גורמות בדיוק לאותה סדרה של תדרים להדהד באופן בולט, מה שמייצר הגזמה נוראית של תחום מצומצם מאוד של הצליל (על ידי מחשבוני גלים עומדים כגון זה ניתן למצוא בדיוק מה הם התדרים הבעייתיים בכל סדרה של מידות). התוצאה שמתקבלת כאשר רמקול מנגן בחדר כזה, לצורך העניין, היא צליל מעוות עם הדגשה לא טבעית בנקודות מסויימות על ספקטרום התדרים, מה שפוגע ברמת הפירוט שלו וביכולת של האוזן האנושית לשמוע אותו באופן ברור. בעוד לא ניתן לברוח לחלוטין מתופעה זו של חוקי הפיזיקה, רוב האולפנים פותרים בעיה זו חלקית על ידי בחירה קפדנית של מידות חדר שונות ככל האפשר אחת מהשניה. בצורה זו הם דואגים ליפזור באופן רחב ככל האפשר של התדרים שיוקצנו על ספקטרום התדרים ומגיעים לצליל מאוזן יותר.

למרות זאת, גם אם לא מצאתם חדר שתוכנן להעניק החזרים אקוסטיים מושלמים, ישנן דרכים אחרות להתגבר על הבעיה.

איך לשכך הדהוד טבעי של חדר

אם ביקרתם פעם באולפן הקלטות, ודאי שמתם לב לספוגים הכהים שתלויים על הקירות. בנוסף לעובדה שהם גורמים לחלל ההקלטה להרגיש מעט כמו חללית, המטרה שלשמה הם הוצבו שם היא ספיגה של ההחזרים שהזכרנו קודם. בלעדיהם, גלי הקול שחוזרים ממשטחי החדר היו קופצים סביב כאשר חלקם נכנסים למיקרופון ומוצאים את דרכם להקלטה. עם טיפול אקוסטי מסיבי לעומת זאת, כל מה שישאר בחדר הוא הסאונד הישיר מכלי הנגינה או פיו של הזמר הישר למיקרופון.

אסטרטגיה זו מהווה אופציה טובה עבור יוצרים מתחילים באולפנים ביתיים, שרובם נאלצים להסתפק בחדרים לא אידיאליים לעבודה אולפנית. בעוד ישנו כיום בשוק מגוון רחב של ספוגים אקוסטיים (Absorbers) מסוגים שונים שנועדו בדיוק למטרה זו וניתן כיום להשיג כמות גדולה שלהם בחבילה לתלייה ברחבי החדר, על מנת לשכך לחלוטין את התדרים הנמוכים ביותר יש צורך בפיתרונות מסיביים יותר. היכולת של ספוג אקוסטי לבלוע צליל תלויה באופן ישר במסה שלו, אך יותר מהכל גם בעוביו. כאן נכנסים לתמונה סוג מיוחד של ספוגים אקוסטיים בשם "לוכדי בס" (עוד על זה בהמשך). אופציה טובה נוספת לבליעה מוחלטת של גלי קול בתדרים הנמוכים היא שימוש בלוחות של צמר סלעים או צמר זכוכית – חומרים בעלי מאפיינים אקוסטיים מעולים שלרוב מגיעים בעובי אידאלי של 10 ס"מ או יותר. החיסרון היחיד בעבודה עם חומרים כאלו היא שתיאלצו להכין אותם בעצמיכם – כאשר שני החומרים הללו הנם רעילים, מסוגלים לגרום לגירויים במגע עם העור ומסוכנים לנשימה. על מנת להכין ספוגים כאלה יש צורך בעבודה עם מסכה, וכיסוי מלא שלהם על ידי אריג בעל "נושם" שיאפשר להם לבלוע גלי קול באופן מיטבי (כל בד שניתן לנשום דרכו אך לא ניתן לראות דרכו) בעוד הוא מונע מהם להתפורר ברחבי האולפן.

לאחר שדאגתם לשיכוך של ההחזרים בחלל העבודה שלכם, תוכלו "לזייף" חדר בעל אקוסטיקה טובה על ידי שימוש באפקט "Reverb" הנפוץ היום בכל תוכנת ההפקה הממוחשבות (DAW) על ההקלטות שלכם.

איך דיפיוזרים מסוגלים להעשיר את הצליל

למרות שבליעה מלאה של הצליל היא שיטה טובה ולעתים הכרחית לטיפול אקוסטי בחדרים בעלי אופי לא מוצלח, האוזן האנושית התרגלה לשמוע צלילים בתוך חלל שיגרום להם להדהד מעט – ועל כן הצליל בחדרים כאלו עשוי להישמע "מת" או "לא טבעי". כדי להתגבר על הבעיה, ניתן לשלב בחדר פאנלים אקוסטיים מסוג "דיפיוזר" (Diffuser), שבנויים במיוחד על מנת לפזר גלי קול באופן רחב בחלל.

כאשר נעשה שימוש בדיפיוזרים, יש להשאיר חלק מההחזרים בחדר חיים. הדיפיוזרים ידאגו לפיזור רחב של ההחזרים הללו בחלל. הפיזור הזה, שיהיה יעיל יותר בחדרים בעלי אופי אקוסטי טוב יותר מלכתחילה, דואג לכך שלא יווצרו הדגשות מוגזמות בקבוצות תדרים מסויימיות ומביא להחזרים בעלי אופי מאוזן יותר. עם שילוב נכון של ספיגה ושימוש בדיפיוזרים ניתן למעשה לשנות את האקוסטיקה של כל חדר לכדי משהו שיכול להגיע לרמה של אולפן הקלטות מקצועי.

בידוד לעומת טיפול אקוסטי

לעתים קרובות תשמעו מוסיקאים המשתמשים במושגים הללו במקביל וטועים ביניהם. למעשה, בידוד הוא מונח שונה לגמרי מטיפול אקוסטי לחדר.

מטרת הבידוד היא מזעור של הצליל הנכנס לתוך החדר מבחוץ ויוצא מהחדר החוצרה, וזה נעשה על ידי שימוש בחומרי בנייה מסיביים וצפופים ואיטום של חריצים בדלתות, חלונות וכדומה. התועלת העיקרית של בידוד בכל הנוגע לאולפנים ביתיים היא היכולת להקליט בכל שעה, מבלי להפריע לשכנים או לדאוג מפני חדירה של צליל מבחוץ להקלטה.

טיפול אקוסטי לעומת זאת, מטרתו היחידה היא שליטה בהחזרים הקיימים בתוך החדר על מנת לשפר את איכות הצליל המתקבל בתוכו. שניהם תהליכים יקרי ערך באולפני הקלטות אולם אף אחד מהם לא עושה את העבודה של השני.

הערכת חדר העבודה

לעתים קרובות מפיקים וטכנאים מתחילים רצים באופן אוטומטי לקנות מוצרי אקוסטיקה לאולפן מבלי לאבחן ולהעריך את חומרת הבעיות. כדי לגלות באמת כמה גרועה האקוסטיקה בחדר אפשר לבצע את הבדיקה הבאה. הסתובבו בחדר, מחאו כף חזק ככל שאתם יכולים בכל נקודה במרחב והקשיבו היטב להחזרים שמגיעים לאחר מכן.

במקרה הגרוע ביותר, אתם תשמעו צלצול מתכתי נוקשה ומהדהד – מה שנפוץ מאוד בחדרים מרובעים קטנים. במקרה הטוב ביותר, אתם תשמעו הדהוד אוורירי ונעים, שמאפיין לרוב חדרים גדולים יותר עם תקרה גבוהות והרבה משטחים המשמשים כ-"דיפיוזרים" ומפזרים את הצליל. אולם סביר יותר להניח שמע שתשמעו יהיה איזשהו שילוב של השניים. ככל שההחזרים נשמעים דומים יותר למקרה הגרוע שתיארנו, כך תיאלצו לדאוג שהוא סופג יותר מהצליל וכדאי יהיה לשמור עליו יבש מהחזרים ככל האפשר. ככל שהמצב יהיה קרוב יותר למצב המיטבי כך תצטרכו פחות טיפול אקוסטי באופן כללי – למרות שבפועל מעט טיפול אקוסטי יחמיא לכל חדר.

במידה ותצטרכו מעט סימוכין נוספים כדי לקבל החלטה, בצעו את הבדיקה בחללים נוספים ושימו לב באיזה מהחדרים ההדהוד נשמע באופן הטוב ביותר. כאשר תתחילו לבצע את הטיפול האקוסטי, בצעו שוב את מחיאות הכפיים תוך כדי עבודה והקשיבו להבדלים בסאונד הנוצרים כתוצאה ממנו. עם כל התקנה של פאנל אקוסטי נוסף, הצלצול המתכתי צריך להפוך לנעים יותר ויותר עד שיפסיק להדהד לחלוטין.

שלושת הכלים של טיפול אקוסטי

הפאנלים האקוסטיים שעומדים לרשותינו על מנת לשפר את האקוסטיקה בחדר מתחלקים ל-3 קטגוריות:

1. לוכדי בס – הם פאנלים מסיביים ועבים שמטרתם העיקרית לספוג החזרים בתדרים הנמוכים ביותר ומוצבים באופן מסורתי בפינות החדר – שכן שם הצטברות התדרים הנמוכים היא הגבוהה ביותר. לוכדי הבס מהווים את החלק הראשון והחשוב ביותר בטיפול אקוסטי. אם תוכלו להרשות לעצמיכם רק כלי אחד לשיפור האקוסטיקה באולפן, כדאי שהוא יהיה מלכודות בס.

למרות שהן נחשבות בדרך כלל ככלי למיזעור של החזרים בתדרים הנמוכים, האמת היא שהם סופגים טווח רחב ביותר של תדרים. כלומר הם סופגים גם את התדרים האמצעיים והגוהים בנוסף, וזו הסיבה שלעתים, הצבה של מלכודות בס לבדן עושה את העבודה – ואין צורך בפאנלים נוספים. באולפני הקלטות ביתיים קטנים, בהם תדרים נמוכים נוטים להיות בעייתיים באופן מיוחד, שימוש במלכודות בס הוא הכרח.

2. ספוגים אקוסטיים – הם פאנלים דקים וקלים יותר על פי רוב שמטרתם לספוג את התדרים האמצעיים והגבוהים. בניגוד לדיעה הרווחת על פיה הספוגים האקוסטיים הרגילים הם הכלי העיקרי לטיפול באולפן, הם כמעט ולא יעילם בכלל בספיגה של תדרים נמוכים ולכן מומלץ להסתכל עליהם כתוספת שימושית לאחר הטיפול בלוכדי הבס. בגלל שהם רזים יותר ומציעים שטח פנים גדול יותר בפחות חומר מאשר לוכדי בס, פאנלים אקוסטים מאפשרים טיפול בשטח רחב יותר בעלות נמוכה יותר.

3. דיפיוזרים – תפקידם לפזר את שארית האנרגיה בצורה עדינה בשאר החדר. לחדרים קטנים (כמו רוב אולפני ההקלטות הביתיים) בעלי אופי אקוסטי בעייתי, שימוש בדיפיוזרים הוא לא מומלץ מכיוון שהיעילות שלהם יורדת משמעותית כאשר לא ניתן לאפשר להחזרים להדהד במרחב בחופשיות. למפיקים, יוצרים וטכנאים המקימים אולפני הקלטות ביתיים אלו חדשות טובות, מכיוון שזה מבטל את הצורך בדיפיוזרים יקרים. רבים לא משתמשים בהם כלל ויש כאלה שחולקים על העיקרון הזה ומשתמשים בהמון, ההחלטה בידיכם. אולם חשוב לזכור שיש לטפל קודם בספיגה של החזרים ורק לאחר מכן להוסיף דיפיוזרים, אם תרצו.

 לחזרה לראש העמוד, הקליקו כאן.