מיקרופוני קונדנסר – יתרונות וחסרונות

מה זה מיקרופון קונדנסר?

הקונדנסר (שלעתים נקרא גם "מיקרופון קיבולי", או "מיקרופון שטח") הוא סוג מיקרופון שעושה שימוש בקבל (Capacitor) על מנת להפוך גלי קול לאות חשמלי. בעבר, קבלים היו נקראים גם "קונדנסרים" ומכאן מקור השם. בכל מיקרופון נעשה שימוש בלוח זעיר וקל משקל בשם "דיאפרגמה" שמשמשת מעין מפרש לגלי קול, שמרעידים אותה ובכך יוצרים את האות. במקרה של הקונדנסר, הדיאפרגמה מוצמדת במרחק מילימטרים ספורים ללוח נוסף שיחד יוצרים הלכה למעשה קבל חשמלי. אל הקבל זורם מתח באופן קבוע, כאשר גלי קול היוצרים רטט של הדיאפרגמה גורמים לשינויים במרחק בין הלוחות ועל כן לשינויים במתח שמתרגמים לאות חשמלי.

העבודה שמיקרופון קונדנסר מקבל מתח חשמלי באופן קבוע בשילוב עם הדיאפרגמה העדינה שלו מקלה עליו בייצור צליל ומעניקה לו רגישות גבוהה בהרבה משל מיקרופון דינמי למשל. הרגישות הזו מתבטאת ביכולת שלו לייצג באופן מיטבי את כל הדקויות של הצליל וגם בטווח קליטה רחב – ומכאן המונח "מיקרופון שטח", שכן בזכות הרגישות הזו מיקרופון קונדנסר אחד או שניים מסוגלים לשמש להגברה של מקהלה שלמה. מהסיבות האלו קונדנסרים הפכו לסטנדרט בהקלטות אולפן, בהן יש חשיבות רבה לקליטה עשירה ככל האפשר של הזמר או הנגן.

בנוסף, הקונדנסר הוא עדין ושברירי יותר מאחיו המיקרופון הדינמי ולכן זוכה לשימוש מוגבל במהלך הופעות חיות בהן הסיכויים לנפילות, מכות וחשיפה ללחות ושאר תנאי מזג אוויר קשים הנם גבוהים בהרבה.

היתרונות והחסרונות של מיקרופון קונדנסר

בנוסף ליכולת של מיקרופון קונדנסר לייצג את כל הניואנסים העדינים בהקלטת שירה וכלי נגינה באופן חד, עשיר ומפורט, הוא מעניק תגובה "שקופה" יותר לגלי קול. כלומר שבניגוד לאחיו המיקרופון הדינמי, הנטייה שלו להדגיש תחומי תדרים מסויימים ולהנמיך אחרים היא עדינה יותר. בנוסף, ספקטרום התדרים שהוא מסוגל לקלוט על פי רוב יהיה רחב יותר משל מיקרופון דינמי ברמת מחיר דומה, עם תדרים גבוהים הדוקים ומפורטים ונמוכים עמוקים יותר. ניתן לתאר את הצליל של מיקרופון קונדנסר כצלול, בהיר ומלא פרטים.

היתרונות הללו הופכים אותו לכלי מעולה עבור הקלטות שירה באולפן, כמו גם כלים אקוסטיים שונים שיכולים להרוויח מהשקיפות והדיוק בפרטים שלו דוגמת גיטרה אקוסטית. עם זאת, הרגישות המוגברת הזו הופכת אותם בעייתיים במקצת לשימוש באולפנים ביתיים – שלרוב לא כוללים טיפול אקוסטי נרחב. זאת משום שהם יקלטו החזרים ראשוניים מהקירות באופן שעשוי להעכיר את הצליל או לגרום לו להשימע "קופסתי". בעוד השימוש באופי האקוסטי של חדר עם טיפול אקוטסי מקצועי על מנת לספק מעט הדהוד טבעי הוא מנהג נפוץ בהקלטה של מקורות כמו מקהלות או תופים, הוא נפוץ הרבה פחות בהקלטת שירה וכלים אקוסטיים עבור מוזיקה בת זמנינו. טקטיקה נפוצה בקרב אולפני הקלטות ביתיים על מנת לנסות ולהתגבר על הבעיה הזו היא שימוש בכל הכלים העומדים לרשותם כדי לצמצם ככל הניתן את הסיכוי שהמיקרופון יקלוט צליל החוזר מהקירות. זה כולל שימוש במיקרופון בעל מרקם "חד-כיווני" או "קרדיואידי" שתוכנן לקלוט באופן מיטבי צליל מכיוון אחד ולדחות גלי קול משאר הכיוונים, שימוש בהגדרת "Gain" נמוכה יחסית תוך הצבה של המיקרופון קרוב מאוד לזמר או לכלי ומיקום אסטרטגי של אמצעי ספיגה אקוסטיים מסביב לעמדת ההקלטה כמו שמיכות, מזרנים, ספוגים מסוגים שונים ולוכדי בס. אם אתם עומדים להשקיע אלפי שקלים במיקרופון קונדנסר, מן הראוי שתקחו בחשבון את האקוסטיקה של החלל בתוכו תשמשו בו. גם הקונדנסר המשובח בעולם ישמע קופסתי ומרוח בחדר עם אקוסטיקה רעועה.

הרגישות הזאת עשויה להוות חיסרון גם כאשר יש צורך בקליטה של מקורות בעלי עוצמה גבוהה במיוחד. בהצבה קרובה של מיקרופונים על כלי נגינה כמו תופים או מגבר גיטרה עוצמתי, לעתים רחוקות נעשה שימוש במיקרופון קונדנסר שכן הרגישות הגבוהה שלו עלולה לייצר רעש ועיוות בקלות יחסית במצבים של עומס יתר ובמקרים קיצוניים גם לפגיעה ברכיבים הפנימיים. המנגנון העדין שלו חשוף יותר לנזקים כתוצאה מחדירה של אבק; לחות וטמפרטורות קיצוניות ולכן קונדנסרים לרוב נשמרים בקנאות בתוך קייס באולפן סגור. בנוסף, דגמים זולים יותר של קונדנסרים לעתים קרובות יהיו בעלי רמות גבוהות יחסית של רעש עצמי מהרכיבים האלקטרוניים הפנימיים.

הדיוק של קונדנסרים בא לידי ביטוי בעיקר בייצוג מפורט של תדרים גבוהים, בעוד מיקרופונים דינמיים לרוב ידגישו באופן בולט יותר את תדרי האמצע. מסיבה זו ייתכן שעל אף רמת הפירוט הגבוהה יותר של קונדנסרים, מיקרופון דינמי יהיה הבחירה הטובה יותר עבור זמרים וכלי נגינה מסויימים, ביניהם מגברי גיטרה ותופים.

אחד הפרמטרים הבולטים ביותר שמבדילים בין דגמים שונים של מיקרופון קונדנסר הוא האופן בו הם מתמודדים עם תדרים גבוהים. חלקם מדגישים מעט את תחום התדרים האמצעי-עליון באופן שיגרום לזמרים בעלי קול גבוהה או נוקשה יותר להישמע צורמני. אחרים מדגישים תחום תדרים מעט גבוהה יותר שיעניק לצליל אופי אוורירי אך עלולים להדגיש בעיות דיקציה. סוג נוסף של דגמי מיקרופון קונדנסר הם אלה בעלי האופי ה-"חם" שלרוב מדגישים מעט את התדרים הנמוכים ומעדנים את תחום התדרים הגבוה. אלו מתאימים לזמרים בעלי קול דק ומעניק לקולם אופי מלא ועשיר יותר, אך עלולים להישמע עמומים וחסרי בהירות בשימוש של זמרים בעלי קול רך ועדין.

מתח פאנטום

תכונה נוספת של קונדנסרים שעלולה לעתים להיתפס כחיסרון היא התלות שלהם במתח חשמלי. כפי שהסברנו בפסקה הראשונה, הקבל שמייצר את אות האודיו של מיקרופון קונדנסר מסוגל לעשות זאת רק בנוכחות של מתח חשמלי שנקרא גם "מתח מקטב", או בעגה של אנשי הסאונד "מתח פאנטום". את המתח הזה, של 48V, צריכה לשלוח היחידה אליה המיקרופון מחובר: באולפנים לרוב יהיה זה כרטיס הקול או ה-"קדם-מגבר" ובהופעות חיות יהיה זה לרוב מיקסר או קונסולת מיקס. הדבר עשוי להוות בעיה במקרים של עבודה עם ציוד הקלטה ושידור נייד שלעתים יהיה מסוגל לספק מתח מוגבל בלבד.

הגודל קובע

כמו שהזכרנו קודם, כל מיקרופון עושה שימוש ברכיב דקיק בשם "דיאפרגמה" כדי לייצר צליל ושטח הפנים של הרכיב הזה משפיע על כמה מתכונות האופי העיקריות של הצליל שלו. החלוקה הנפוצה משייכת קונדנסרים לאחת משתי משפחות עיקריות: כאלה בעלי "דיאפרגמה גדולה" (Large Diaphragm Condenser או LDC), שעל פי רוב יהיו בעלות היקף של 1" (25.4 מ"מ) ויותר וכאלה בעלי "דיאפרגמה קטנה" (Small Diaphragm Condenser או SDC) שלרוב יהיו בעלות היקף של ½" (12.7 מ"מ) או פחות. למרות זאת יש מיקרופונים הנחשבים לבעלי דיאפרגמה קטנה שהיקפה גדול יותר מחצי אינץ' וישנם כאלה הנחשבים כדגמים בעלי דיאפרגמה גדולה כשהיא קטנה יותר מ-1" (גודל סטנדרטי נפוץ נוסף הוא 22 מ"מ למשל).

על פי רוב, הגודל הפיזי של גוף המיקרופון ישקף את גודל הדיאפרגמה שלו. מיקרופוני קונדנסר עם דיאפרגמה קטנה, הידועים גם בשם "מיקרופון עיפרון", על פי רוב יהיו בצורת צילינדר דק ויקלטו אות ישר מלפנים. מיקרופונים בעלי דיאפרגמה גדולה לעומתם על פי רוב יהיה שמנים ומסיביים יותר ויקלטו צליל מהצד (צורת עבודה הידועה גם בשם "Side Adress

דיאפרגמה גדולה קולטת יותר אנרגיה ולכן תהיה בדרך כלל בעלת אות חזק יותר. היתרון הטכני העיקרי שלה על גבי הדיאפרגמה הקטנה הוא ההתנהגות שלה בכל הנוגע לרמות הרעש, כאשר הדיאפרגמה הקטנה באופן טבעי מסוגלת לקלוט פחות גלי קול ולכן נוטה לספק יחסים בעייתים יותר של אות לרעש. מיקרופון קונדנסר בעל דיאפרגמה גדולה לרוב תעניק אופי שניתן לתאר כ-"עשיר", "מלהיב", ו-"גדול מהחיים", שיגרום למקור המוקלט להישמע כמו קטע מתקליט. הם לרוב יהיו בעלי תגובת תדרים נמוכים עמוקה ויעצימו את אפקט הקירבה (Proximity Effect) שמעניק לזמרים קול תדרים נמוכים מודגשים כשהם שרים מקרוב.

לעומתה, דיאפרגמה קטנה מציעה מספר יתרונות משלה. הגודל המזערי שלה מאפשר לה לייצג קלי קול באופן הדוק. היא מעניקה תגובה מפורטת יותר בהגברה והקלטה של תדרים גבוהים – אחת הסיבות שקונדנסרים בעלי דיאפרגמה קטנה נמצאים בשימוש רחב על מקורות כמו מצילות של תופים או גיטרות אקוסטיות. הם מעניקים מרקם קליטה אחיד יותר משל אחיהם בעלי הדיאפרגמה הגדולה לכל אורך ספקטרום התדרים ומספקים צליל טבעי וריאליסטי יותר, שצובע פחות את הגוון של המקור המוקלט. בעוד מרבית הזמרים יעדיפו כנראה את האופן שבו הקול שלהם יישמע דרך קונדנסר בעל דיאפרגמה גדולה, הדיוק המופלא בפרטים של אלה בעלי הדיאפרגמה הקטנה עושה אותם אידיאליים להגברה והקלטה של של כלי נגינה, ביניהם שלל כלי מיתר, פסנתרים, פרקאשן ועוד. האחידות של מרקם הקליטה עושה אותם אופצייה מעולה גם עבור מקהלות, תזמורות וכדומה.

רעשים ועיוותים

מסך לסינון רעשים (Pop-Filter)

הרגישות הגבוהה של קונדנסרים גורמת להם להגביר מגוון רחב של צלילים, ביניהם גם כאלו שלא הייתם רוצים שיחדרו להקלטה, ביניהם: רעשי תזוזה של סטנד המיקרופון או הכבל, הקשה של רגל הזמר על הרצפה לפי קצב המוזירה ואפילו זרמי אוויר פתאומיים וחזקים שנוצרים מדי פעם בהגייה של אותיות כמו ת' או פ' ועשויים להשמע במיקרופון כמו פיצוץ מחריש אוזניים. לזמרים מקצועיים לרוב תהיה מודעות מסויימת לעניין והם יפתחו דיקציה וטכניקה שיצמצמו משמעותית את הקיצוניות של הרעשים הללו. לעתים קרובות, בעיקר בהגברה והקלטה של זמרים מתחילים או חובבים יידרש אביזר הגנה הידוע בשם "פופ-פילטר" (Pop Filter) שנועד לשכך מעט את עוצמת זרמי האוויר בדרכם אל המיקרופון. ישנם מספר סוגים של פופ-פילטרים כאלה במגוון צורות (חד שכבתיים, רב-שכבתיים, על זרוע מתכווננת וכו') ורבים טוענים כי אלה העשויים מתכת יעילים פחות בשיכוך תדרים גבוהים מאלה שעשויים ניילון – אך שניהם יעשו את העבודה.

בולם זעזועים (Shockmount)

אביזר נוסף שנחוץ במהלך עבודה עם מיקרופון קונדנסר הוא בולם זעזועים הידוע בשם "שוקמאונט" (Schockmount) ולעתים נקרא גם "עכביש" (בגלל סבך הגומיות שנמצע על רוב הדגמים). מדובר במנגנון קטן שמחזיק את המיקרופון במרכזו באמצעות גומיות ומאפשר לו "לצוף" באופן שמבודד אותו מהסטנד. הדבר תורם רבות למניעה של רחשים הנוצרים כתוצאה מתזוזה או תנודות עדינות של הסטנד, רעידות של הבמה או בעיטה לא מכוונת של זמרים.

בנוסף, שימו לב שהאופן שבו את מניחים את הכבל והסטנד עצמם יהיו בעלי חשיבות גם כן. לרוב, ליפוף של הכבל מספר פעמים סביב גוף הסטנד יהווה הגנה נוספת מפני רעשים שעלולים להיווצר מחיכוך ופגיעה של השניים וסטנדים רבים מגיעים עם קליפס להידוק נוסף של הכבל למוטות. כדאי גם להשאיר מעט כבל חופשי כדי למנוע תקלות במקרה של תזוזה פתאומית של הכבל – ובאופן מסורתי שארית הכבל תשאר מגולגלת על הרצפה תחת אחת הרגליים של הסטנד. אחד הסוגים הנפוצים ביותר של סטנדים למיקרופון כולל 3 רגליים מתקפלות. בעבודה עם סטנדים כאלה מומלץ לשים לב במהלך ההצבה של המיקרופון שהמוט העליון שלו (ידוע גם בשם "בום") נמצא בזווית מקבילה לאחת הרגליים, באופן שיבטיח יציבות מירבית. בנוסף שימו לב שלמשקל של בסיס הסטנד יש חשיבות רבה בכל הנוגע ליציבות שלו. תמיד מומלץ להשתמש בסטנד בעל המשקל הגבוה ביותר שתוכלו להשיג והדבר נעשה קריטי במיוחד כאשר עובדים עם מיקרופונים מסיביים לשירה או כאשר מציבים מיקרופונים על מקורות גבוהים כמו מעל מצילות תופים.

על קדם-מגברים ושפופרות ואקום

כל מיקרופון זקוק לרכיב בשם קדם-מגבר (Preamp) שייקח את האות החשמלי העדין שלו ויגביר את העוצמה כך שניתן יהיה לחבר אותו לציוד אודיו מקצועי. המיקרופון שולח סיגנל בעוצמה שנקראת בעגה המקצועית "Mic Level", בעוד קונסולות מיקס, כרטיסי קול וכדומה בנויים לעבוד בסטנדרט עוצמה שנקרא "Line Level", החזק ממנה פי 1,000 בערך. מרבית המיקסרים, כרטיסי הקול ומכשירי ההקלטה כוללים קדם-מגברים מובנים על מנת לאפשר חיבור של מיקרופונים ללא צורך במיכשור חיצוני. למרות שהמטרה העיקרית של הקדם-מגבר היא חיזוק של עוצמת האות, הוא משפיע במידה לא מבוטלת על אופי הצליל ומפיקים וטכנאים רבים משתמשים בקדם-מגברים חיצוניים יוקרתיים כדי להפיק את המיטב מאוסף המיקרופונים שלהם.

שפופרת ואקום של קדם-מגבר

בימיהם הראשונים, כל הקונדנסרים היו עושים שימוש בקדם-מגברים בעלי מעגל חשמלי שכלל רכיבים בשם שפופרות ואקום (שנקראות לעתים קרובות בעברית "מנורות"), שהן הלכה למעשה סוג של נורות חשמל שהחום שהן פולטות סייע בתהליך הגברת האות. באמצע שנות ה-60' לערך התחילו בהדרגה להשתלט על השוק קדם-מגברים שעושים שימוש בטכנולוגיית הטרנזיסטור, שהחליף את שפופרות הואקום ונחשב לעמיד ואמין יותר, דורש פחות תחזוקה שוטפת וצובע פחות את הצליל. אולם שנים לאחר מכן, האופן בו שפופרות ואקום מוסיפות רוויה הרמונית לצליל נחשב למעניין ומספק לאוזן. לכן, גם היום תוכלו למצוא מיקרופוני קונדנסר עם שפופרות ואקום. רובם המכריע מגיע עם ספק כוח חיצוני שזקוק לחיבור לחשמל אך בכך לא מצריך שליחה של מתח פאנטום (+48V), למרות שישנים דגמים ספציפיים שעושים שימוש בשפופרת ואקום קטנה יחסית ומסוגלים לפעול על מתח פאנטום בלבד. קדם-מגברים שפופרתיים יכולים להישמע מצויין, אולם דגמים מודרניים רבים בנויים מלכתחילה מתוך כוונה להוסיף רמת Distortion גבוהה לצליל כדי להדגיש את האופי השפופרתי שלהם – בעוד המכשירים השפופרתיים המקוריים תוכננו לספק צליל נקי ככל האפשר. מה גם שיש חשיבות רבה, מבחינת ההשפעה על אופי הצליל, למתח שזורם דרך השפופרות. על אף שישנם דגמי מיקרופונים שפופרתיים שישמעו מעולה גם ברמות מתח נמוכות, ישנם דגמים שמזרימים דרך השפופרת בכוונת תחילה מתח נמוך מזה שהיא נועדה לעבוד בו (לעתים קרובות היא תקבל עזרה ממעגל טרנזיסטורי כלשהו בהמשך) רק כדי שיוכלו להתהדר בתואר "מיקרופון קונדנסר שפופרתי".

שימושים ומיקומים

מיקרופון קונדנסר על כל גווניו הוא כלי שמתאים למגוון רחב של שימושים באולפן ועל הבמה. להלן כמה מאופני השימוש הנפוצים ביותר של סוגיו השונים:

שירה וקולות – ללא עוררין, מכל הסיבות שהזכרנו קודם – המיקרופון הנפוץ ביותר להקלטה של קול אנושי הוא הקונדנסר בעל הדיאפרגמה הגדולה (LDC), על אף שגם כזה בעל דיאפרגמה קטנה ייעשה את העבודה. ברוב המקרים נעשה שימוש בקונדנסר עם מרקם "קרדיואידי" (או "חד-כיווני") שוקלט צליל באופן ממוקד מלפנים, דוחה רעשים מהסביבה ועוזר בצימצום של החזרים מהקירות. הוא מתאים מאוד עבור קול אנושי אך יישמע מעולה גם בעבודה עם מגוון רחב של כלי נגינה ולכן יהווה כלי רב-שימושי אידיאלי לאולפנים ביתיים שלעתים קרובות יזדקקו להסתפק במיקרופון אחד. במידה והאקוסטיקה בחדר מחמיאה, תוכלו לנסות להשתמש במיקרופון בעל מרקם קליטה רב-כיווני שייתן לצליל אופי טבעי יותר. למרות הפופלריות של הקונדנסר בעל הדיאפרגמה הגדולה לשימוש זה, לעתים תמצאו שמיקרופון דינמי יהיה הבחירה נכונה יותר עבור זמרים מסויימים – במיוחד עבור ז'אנרים עם שירה אגרסיבית יותר כמו רוק.

בהופעות חיות, שימוש בקונדנסר על הבמה עשוי להיות בעייתי. זאת בגלל הרגישות הגבוהה שלו שמעלה באופן משמעותי את הסיכון להיווצרות של פידבק. למרות זאת, ישנם מספר דגמי קונדנסר שנועדו באופן סצפיפי לשימוש במתי (דוגמת ה- Lewitt MTP 940 CM או ה-Shure KSM 9 למשל). הם תוכננו לספק את האופי הצלול והמפורט של מיקרופוני קונדנסר עם מספר הגנות שיאפשרו שימוש חי על הבמה, אך הם נוטים לעלות בהתאם.

גיטרה אקוסטית – לרוב, מיקרופון קונדנסר בעל דיאפרגמה קטנה (SDC) ייתן את הצליל העשיר והטבעי ביותר לגיטרות אקוסטיות. המיקום שלו יהיה בעל השפעה רבה על אופי הצליל ומומלץ לנסות מספר מיקומים כדי למצוא את זווית ההצבה שהכי מתאימה לגיטרה ולדגם המיקרופון הספציפי שברשותכם. גם כאן מיקרופון עם מרקם קליטה חד-כיווני יהיה יעיל נגד החזרים ראשוניים בחדרים שלא עברו טיפול אקוסטי, אך אם החדר מאפשר זאת מיקרופון רב-כיווני עשוי להעניק צליל טבעי יותר תוך שהוא מוריד מעט מחשיבות המיקום המדוייק שלו בחלל. גם קונדנסרים בעלי דיאפרגמה גדולה יישמעו מצויין בעבודה עם גיטרות אקוסטיות, ובמקרים בהם תגובה מדוייקת של תדרים גבוהים היא לא עניין משמעותי גם מיקרופונים דינמיים עשויים לעבוד.

בסיטואציה של הופעה חיה, כאמור, שימוש בקונדנסרים הוא בעייתי מפאת בעיות פידבק. לעתים קרובות הפיתרון האפשרי היחיד יהיה שימוש בפיקאפ פנימי לגיטרה וחיבור ישיר שלה למערכת ההגברה. אם הגיטרה שלכם לא הגיעה עם פיקאפ מובנה, ישנם מספר פתרונות הגברה אוניברסליים שניתן להתקין על כל גיטרה כדי להגביר אותה ביעילות.

תופים – בעוד העמידות של מיקרופונים דינמיים בפני התעללות ועוצמות גבוהות הופכת אותם לכלי האידיאלי להצבה מקרוב על תופים, הרגישות והקליטה המדוייקת של תדרים גבוהים הופכת מיקרופוני קונדנסר לבחירה המושלמת עבור מצילות. בנוסף למיקרופונים המוצמדים אל כל תוף, בהגברה והקלטה של מערכות תופים כמעט תמיד ייעשה שימוש במיקרופוi עילי (או "Overhead") אחד או שניים על מנת שיקלוט מעט מתחום התדרים הגבוה של המערכת ובייחוד את המצילות. הסוג הנפוץ ביותר לשימוש זה הוא מיקרופון קונדנסר בעל דיאפרגמה קטנה, עם מרקם קליטה חד-כיווני. בהקלטה בחדרים בעלי אקוסטיקה מחמיאה לעתים גם נעשה שימוש במיקרופון חדר (Room Mic) שמספק הדהוד טבעי של המערכת. לצורך זה קונדנסר בעל דיאפרגמה גדולה או מיקרופון ריבון יהוו בחירות מעולות. בנוסף, לעתים קרובות עבור הגברה והקלטה של תוף הבייס-דראם ייעשה שימוש ב-2 מיקרופונים: אחד בתוכו ואחד מבחוץ. בעוד המיקרופון הפנימי צריך להיות מסוגל לעמוד בעוצמות גבוהות במיוחד עם קליטה מצויינת של תדרים נמוכים, המיקרופון החיצוני לעתים קרובות יהיה קונדנסר בעל דיאפרגמה גדולה.

כלי נשיפה – להקלטה של כלים כמו חצוצרה, סקסופון וכדומה יש 2 שיטות הצבה רווחות: אחת מערבת מיקרופון צמוד לפעמון של הכלי והשנייה כוללת מיקרופונים רגישים במרחק מה מהנגנים. מיקרופוני קונדנסר עם דיאפרגמה גדולה לעתים קרובות משמשים הגברה והקלטה של כלי נשיפה באופן הזה. בגלל העוצמה הגבוהה שהכלים הללו מפיקים, במיקום של מיקרופונים צמוד לכלים יש צורך בכזה שיוכל לעמוד ברמות SPL גבוהות ולכן לעתים קרובות מיקרופון דינמי יהיה המתאים ביותר.

פרקאשן – אחד האופנים הנפוצים ביותר להקלטת פרקאשן הוא שימוש במיקרופון קונדנסר בעל דיאפרגמה קטנה, בגלל הצורך בקליטה הדוקה ומפורטת של תדרים גבוהים. בנוסף, קונדנסרים עם דיאפרגמה גדולה יהוו בחירה לא רעה גם כן.

לחזרה לראש העמוד הקליקו כאן.