מה זה מיקרופון דינמי? מבט מקרוב על המיקרופון הנפוץ בעולם

המיקרופון הדינמי עשוי להיתפס כאחיין הגס והמחוספס של הקונדנסר – שהוא מיקרופון עדין ורגיש שלרוב יישמר לנצח בין 4 קירות האולפן. מיקרופונים דינמיים לעומתם לרוב יהיו מסיביים יותר ובעלי רמת עמידות שתתאים אותם לתלאות המסעות בדרכים כשהם סופגים נפילות, מהמורות, תנאי מזג אוויר קשים וכדומה באופן סלחני יחסית. בעולם המיקרופונים, כל סוג מגיע עם היתרונות והחסרונות הספציפיים שלו ויש חשיבות רבה להתאמה נכונה שלו לאופן השימוש. כשזה נוגע להקלטה או הגברה חיה של מגבר גיטרה או תוף סנייר למשל, גם טכנאי הסאונד המנוסים ביותר ישתמשו פעמים רבות במיקרופון פשוט שעולה מאות שקלים בודדים, כדי לנצל את התכונות הייחודיות של סוג המיקרופון הזה.

מיקרופונים דינמיים יוצרים אות צליל על ידי מוליך חשמלי הממוקם בשדה מגנטי קטן. בתוך ראש המיקרופון נמצא חלק דקיק וקל משקל בשם "דיאפרגמה" (Diaphragm) שזז בתגובה לגלי קול המפעילים עליו לחץ. התזוזה הזו שלו יוצרת תנועה בסליל (Voice Coil) שסביבו הבנוי בתוך שדה מגנטי, מה שמייצר זרם חשמלי.

היתרונות של מיקרופונים דינמיים

הזרם החשמלי החלש שנוצר בתוך הקפסולה של מיקרופונים דינמיים הופך אותם לרגישים הרבה פחות מאשר קונדנסרים למשל, הזקוקים לספק כוח חיצוני. כתוצאה מכך, זהו סוג המיקרופון המתאים ביותר לספיגה של מקורות עוצמתיים במיוחד – בין אם מדובר בחומה של מגברי גיטרה או מערכת תופים. כמו כן, היתרון הזה עשוי להוות חיסרון במקרה של עבודה עם מקורות עדינים כמו מצילות או כלי קשת, שמיקרופון קונדנסר יתפוס את הניואנסים של הצליל שלהם ביתר דיוק.

הפשטות היחסית של המנגנון של המיקרופונים הדינמיים הופכת אותם לבחירה מוצלחת גם להקלטות שטח, הופעות חיות או מסעות ארוכים בדרכים והם בדרך כלל יהיו מוגנים במארזי מתכת מסיביים שיבטיחו עמידות בתנאים קשים.

בנוסף, הם קלים יותר לשילוב במערכי הגברה או הקלטה צנועים יותר. ייתכן ושמעתם את המונח "מתח פאנטום" בעבר, שמתייחס לשיטת העבודה עם מיקרופון קונדנסר המצריכה שליחה של חשמל מתוך קונסולת מיקס. לעומתו, למיקרופון הדינמי אין דרישות מהסוג הזה כך שהוא מעניק יתר גמישות ומאפשר חיבור ישיר למגברים או מערכי הקלטה פשוטים יותר.

החסרונות של מיקרופונים דינמיים

למרות שהמיקרופון הדינמי הוא כנראה סוג המיקרופון הורסטילי ביותר, עם המספר הרב ביותר של שימושים אפשריים, יש לו מספר תכונות אופי ייחודיות ששווה לתת עליהן את הדעת. הראשונה שבהן היא "מרקם הקליטה" שלו שכמעט ללא יוצא מן הכלל יהיה "קרדיואידי" או "חד-כיווני". הווה אומר, הוא יצטיין בקליטה של צליל מכיוון מסויים ויתעלם כמעט לחלוטין מצלילים משאר הסביבה. מרקם קליטה זה עשוי להיות שימושי במגוון רחב של מצבים אך הוא מדגיש תופעה פיזיקלית ידועה מעולם הסאונד בשם "אפקט הקירבה" (Proximity Effect) שגורמת למקורות להישמע עמוסים יותר בתדרים נמוכים ככל שהם קרובים יותר למיקרופון – אותו אפקט שמעניק לשדרני רדיו את קול הבס האופיני. ניתן להשתמש בו לטובה על מנת לגרום למקורות להישמע "גדולים", "שמנים" ו-"סקסיים" יותר אך חשוב לשמור אותו תחת שליטה שכן עודף בתדרים נמוכים עלול לגרום לצליל להישמע מרוח ולא ברור. אפקט הקירבה מורגש יותר במקורות צליל הכוללים יותר תוכן בטווח התדרים הנמוך, באופן טיפוסי מתחת ל-200Hz. זו הסיבה שהוא לרוב משמעותי בעבודה עם קולות של גברים מאשר נשים. אפקט זה לרוב יגרום ל-"עודף בומבסטיות" בשימוש עם מקורות כמו גיטרה אקוסטיות אך יעניק ייצוג מלא עם תדרים נמוכים שמנים למקורות כמו מגברי בס או תופי בייסדראם.

בנוסף, למיקרופונים דינמיים יש טווח תגובת תדרים שונה במקצת משל סוגי מיקרופונים אחרים. תדרים מעל נקודה מסויימת, כמו אלה שממש מתחת ל-20kHz על פי רוב כמעט ולא יזוהו על ידי המיקרופון, מה שיגרום לכלי נגינה בעלי רגיסטר גבוה למשל (כמו הרמוניות מסויימות של גיטרה אקוסטית) להישמע מפורטים פחות משהיו יכולים להיות בעבודה עם קונדנסר. למרות זאת חשוב לקחת בחשבון את אופי העבודה. אם מדובר בהופעה קטנה או הקלטה של דמו כנראה שלא תשימו לב לחסרונם של התדרים הללו. לעומת זאת, אם מדובר בטייק של פעם בחיים באולפן – ייתכן שכדאי לשקול סוג אחר של מיקרופון.

טבלאות תגובת תדרים

טבלת תגובת התדרים של המיקרופון יכולה לשפוך הרבה אור על השימושים האופטימליים שלו. באופן תיאורטי, הטבלאות הללו נוצרות על ידי היצרנים במפעלי המיקרופונים על ידי בדיקה שלהם בתא מדידה מיוחד, שנבנה במיוחד על מנת למנוע החזרים מהקירות למטרות בחינה של מיקרופונים. בתוך התא יוצב אל מול המיקרופון רמקול שייצר צליל הכולל את כל תחומי התדרים בעוצמות שוות (Pink Noise). המיקרופון יחובר למכשיר ניתוח צלילי בשם "Spectrum Analyzer" שמודד את האות שלו ומייצר טבלה שמציגה את תגובת המיקרופון לתדרים השונים.

טבלת תגובת התדרים של אחד המיקרופונים הדינמיים הנפוצים בעולם, Shure SM57.

המספרים האופקיים בטבלה מייצגים את התדרים בהרץ (לרוב בתחום השמיעה של האוזן האנושית, בין 20Hz ל-20kHz) ואלה האנכיים מייצגים את העוצמה בדציבלים (dB) והיא מייצגת את התנהגות המיקרופון בתגובה לתדרים השונים. הטבלה של ה-Shure SM57 המוצגת למעלה למשל מדגימה מדוע הוא המיקרופון הנפוץ בעולם לשימוש עם תוף סנייר. התדרים העיקריים של תופי סנייר נמצאים בטווח שבין 150 ל-250 הרץ, בדיוק במקום שבו הטבלה מראה שתגובת התדרים של ה-SM57 היא ישרה לגמרי, או – "ניטרלית". מה שאומר שהוא ייצג באופן מדוייק את אופי הצליל שתכניסו לתוכו בטווח הזה, בלי להדגיש או לשכך אף תחום תדרים מסויים. לעומת זאת, הגבעה שנראית בתדרים הגבוהים מימין (תחום שלרוב נקרא בשם "Presence") נמצאת בדיוק במקום הנכון כדי להדגיש מעט את תדרי ה-"Snap" של המכה על התוף, בכדי להעניק לצליל "חיות". בנוסף, ההנמכה שניתן לראות מצד שמאל בתדרי הבס עוזרת להפחית את הזליגה של צלילי תוף הבייסדראם, שלרוב ממוקם קרוב מאוד, למיקרופון של הסנייר. האופי הייחודי הזה הוא מה שמחפשים טכנאי סאונד רבים במיקרופון סנייר – שייצג באופן מיטבי את האופי של התוף תוך שהוא מבודד אותו מהרעשים הנוספים בסביבה.

מיקרופון לשירה וקולות

בהגברה של שירה חיה, לרוב ייעשה שימוש במיקרופון דינמי חד-כיווני זה או אחר. זאת מכיוון שצורת הפעולה שלו כאמור הופכת אותו לרגיש הרבה פחות מכל סוג מיקרופון אחר ובכך מצמצמת משמעותית את הסיכוי להיווצרות של "פידבק" – שהוא צפצוף מחריש אוזניים שנוצר כאשר אות המיקרופון יוצא מתוך רמקול בסביבתו ונכנס לתוכו חזרה במעין "לופ". הסכנה הזו גבוה בהרבה במקרים של הגברת הופעות חיות, בהן לרוב יוצב בקרבת העמדה של הזמר רמקול "מוניטור" על מנת לאפשר לו לשמוע את עצמו שר במהלך ההופעה. האופי הייחודי של כל מיקרופון (כמו שניתן לראות מיוצג בטבלאות תגובת התדרים שלו) וההתאמה שלו לגוון הצליל של הזמר או הזמרת לרוב יהיה הגורם המרכזי שייקבע את הבחירה בדגם ספציפי זה או אחר.

במהלך הקלטות אולפן לעומת זאת, לרוב ייעשה שימוש במיקרופון קונדנסר עם "דיאפרגמה רחבה". למרות שלפעמים החיספוס של מיקרופון דינמי כמו ה-Shure SM58 יכול להיות בדיוק מה שהטכנאי מחפש (במיוחד במהלך הקלטות של מוזיקה בסגנונות כמו רוק או מטאל), קונדנסרים לרוב יקלטו באופן מדוקדק יותר את כל הניואנסים העדינים של הקול האנושי. באופן כללי, גודל רכיב ה-"דיאפרגמה" של המיקרופון לרוב יהיה בעל משקל רב יותר אצל מיקרופונים מסוג קונדנסר, אולם ישנם מספר מצומצם של מיקרופונים דינמיים המוגדרים "מיקרופונים דינמיים בעלי דיאפרגמה רחבה" (כמו ה-Shure SM7B או ה-Electro-Voice RE20) וזכו עם השנים למעמד של קלאסיקות לעבודה אולפנית עם קול אנושי – בייחוד עבור שדרנים וקריינים.

במהלך הקלטות אולפן של זמרים מומלץ לחבר מראש כמה וכמה מיקרופונים שונים על מנת לאפשר התאמה נוחה של אופי המיקרופון לזמר או הזמרת.

מיקרופון לתופים

בהקלטה והגברה של תופים לרוב ייעשה שימוש במיקרופונים דינמיים עבור כל התופים למעט אלו שמשמשים למצילות כמו מיקרופון ה-Hi-Hat או ה- Overheads. בהצבה של מיקרופונים לתופים יש צורך בהרבה ניסוי וטעייה. למציאה של המיקומים הואפטימליים מומלץ למקם את המיקרופונים ולבקש מהמתופף לנגן, להקשיב לסאונד שמתקבל, לגשת לעמדת התופים ולשנות מעט את המיקומים, להקשיב שוב וכן הלאה. ככל שהטכנאי נעשה מנוסה יותר כך הוא יקבל יותר מושג על העדפותיו בנוגע לסוג המיקרופונים ומיקומם והתהליך ייעשה מהיר יותר – אולם אפילו טכנאים מנוסים ייסטו לפעמים מהתצורה המועדפת עליהם כשההשראה מכה בהם.

חברות רבות מציעות ערכות מוכנות שיאפשרו לכם לרכוש מספר מיקרופונים דינמיים לתופים במכה ובמחיר מוזל (דוגמת ה-Lewitt DTP Beat Kit 6 או DTP Beat Kit 7 למשל). כמו שהזכרנו קודם, ה-SM57 מבית Shure הוא אחד המיקרופונים הנפוצים ביותר לתופי סנייר. ה-Beta 52A של החברה מהווה את אחד המיקרופונים האהודים בעולם הסאונד לשימוש על תופי בייסדראם. ה-Sennheiser E604 הוא מיקרופון דינמי קרדיואידי שנמצא בשימוש נרחב על תופי טמ-טם.

מיקרופון למגבר גיטרה ובס

בעוד בסיסטים לעתים קרובות יתחברו ישירות אל כרטיסי הקול או הקונסולה של המועדון (בדרך כלל דרך קופסאת DI), הצבה של מיקרופונים על מגברי גיטרה הוא עדיין מנהג נפוץ על הבמה ובאולפן שבדרך כלל מעניק ייצוג מלא יותר של תגובת התדרים שלהם – במיוחד במקרה של עבודה עם מגבר מנורות. גם במקרה הזה, אחד המיקרופונים הנפוצים ביותר לשימוש הזה הוא ה-SM57 (יתאים גם למגברי בס), צמוד לרשת הגריל של הרמקול – בזכות היכולת המופלאה שלו לספוג עוצמות מחרישות אוזניים ותגובת התדרים שלו שמתאימה לכלים שהתדרים העיקריים שלהם נמצאים פחות או יותר באמצע הספקטרום. בחירות נפוצות נוספות הן ה-MD421 או ה-E609 למשל, מבית Sennheiser.

לעתים קרובות במקרים של הקלטות אולפן בשיטת "Overdub" (כלומר, כל כלי מוקלט בנפרד) ייעשה שימוש במיקרופון נוסף – לרוב בעל מרקם קליטה "רב-כיווני" – שימוקם רחוק יותר מהמגבר ויקלוט את צליל החדר. האיזון בין שני המיקרופונים האלו יאפשר להוסיף אופי לצליל עם מעט הדהוד טבעי.

באולפנים מקצועיים, לעתים קרובות נעשה שימוש בסוג ספציפי של מיקרופון דינמי בשם "מיקרופון ריבון" (Ribbon Microphone) שבדרך כלל יהיה בעל אופי "כהה" ויאזן את הגוון הבהיר וה-"צורם" מעט שמתקבל לפעמים עם גיטרות חשמליות.

גם במקרים של הקלטת מגבר בס, הצבה של מיקרופון מול מגבר איכותי תעניק לרוב משקל נוסף לתדרם הנמוכים שיהיה קשה להשיג באמצעות חיבור ישיר. בנוסף ל-SM57 שמככב גם בקטגוריה זו, ה-Electro-Voice RE20 שהזכרנו קודם הוא מיקרופון פופולרי למגברי בס בזכות היכולת שלו לעמוד ברמות SPL גבוהות יחסית והדיאפרגמה הרחבה שלו שמעניקה לו ייצוג מסיבי של תדרים נמוכים.

לחזרה לראש העמוד, הקליקו כאן.