למה משתמשים באוזניות באולפן?

באופן כללי בתהליך ההפקה של מוסיקה, יש צורך להשתמש בכמה שיותר אמצעי האזנה (אוזניות, מערכת שמע ברכב, מערכת סטריאו ביתית). כך נוכל לבדוק איך היא תשמע על כל אחד מהאמצעים הללו כדי לעשות החלטות מושכלות יותר לגבי איך היא צריכה להשמע באוזני המאזין הסופי. בנוסף, אוזניות איכותיות יכולות לשמש פיתרון נוח לאולפנים ביתיים חדשים, שעדיין אין להם תקציב לזוג מוניטורים.

לאוזניות בסביבת האולפן יש 2 שימושים עיקריים: אוזניות מוניטור ואוזניות לתהליכי מיקסינג ומאסטרינג, כאשר לרוב ייעשה שימוש באוזניות בעלות עקומת תגובת תדרים ישרה – מה שאומר שהן לא מקצינות את העוצמה של אף תדר, כלומר מייצגות את כל התדרים באופן שווה (לפרטים נוספים על תגובת תדרים לחצו כאן). אוזניות כאלו מאפשרות לשמוע את הקטע בצורה הנאמנה ביותר למקור ובכך להעריך ולעשות החלטות לגבי איך יישמע המוצר הסופי.

אוזניות מוניטור הן אוזניות לשימוש של האמן, כך שיוכל לשמוע את המוזיקה עליה הוא מקליט תוך כדי הנגיה או השירה. כאן ניתן לעשות פשרות מבחינת יכולת האוזנייה להשמע נאנמה ככל האפשר למקור, מכיוון שהזמר או הנגן עשוי לרצות דווקא אוזנייה שתייפה עבורו את הקטע המוזיקלי, תעניק בסים עמוקים יותר וכו' – במיוחד בשלבים המוקדמים של ההקלטה. באוזניות כאלו חשוב במיוחד לשמור על אטימות מירבית, כך שהצליל שנשמע דרכן לא יחדור למיקרופון ויפגע בהקלטה.

אוזניות למיקס / מאסטר הן אוזניות לשימוש של הטכנאי או המפיק, על מנת שיוכלו לערוך את המוזיקה, לכוון את העוצמות, להוסיף אפקטים למיניהם וכו'. בדרך כלל ייבחרו אוזניות ניטרליות ככל האפשר שמסוגלות להשמיע צליל באופן הנאמן ביותר למקור. לטכנאי כמובן אין שליטה אילו אוזניות / רמקולים ישמשו את המאזינים למוצר הסופי, אך סביבת האזנה ניטרלית מאפשרת לו לקחת החלטות נבונות יותר לגבי הקטע המוזיקלי ולבצע הערכות מדוייקות יותר לגבי האופן שהוא ישמע דרך אמצעי הנגינה השונים.

רמת האטימות

אוזניות סגורות (Closed-Back) – סגנון פופולרי של אוזניות שמעוצבות עם גב אוזנייה מחומר קשיח שנועד להעניק בידוד אקוסטי מירבי, מה שאומר שהאוזנייה נועדה להעניק את הבידוד המירבי מרעשי הסביבה. מתאימות מאוד למי שמחפש פיתרון איכותי להאזנה למוזיקה בדרכים. מעולות לשימוש כאוזניות מוניטור באולפן. מעניקות לאמן המקליט את הביטחון לשמוע את המוזיקה עליה הוא מקליט בעוצמה המתאימה לו בלי לחשוש שהסאונד יחדור למיקרופון. החיסרון של עיצוב זה הוא האופי הסגור וה-"קופסתי" מעט שהוא נותן לצליל בהשוואה לאוזניות פתוחות, על אף שאוזניות סגורות איכותיות ישמעו מעולה בפני עצמן – והן יכולות לשמש פיתרון גם לשלב ההקלטה וגם למיקס בסיטואציה של אולפן ביתי, כאשר אין תקציב ל-2 זוגות אוזניות.

אוזניות מסוימות מגיעות עם מערכת אקטיבית לניטרול רעשים – מה שלא ישפיע על זליגת הרעשים החוצה אבל ייתן לכם הבדל אדיר עם החופש לשמוע מוזיקה גם במקומות רועשים במיוחד. על רגל אחת, המערכות הללו בעצם מקליטות את הסביבה שלכם ומנגנות גרסא עם קוטביות הפוכה שלה באזניים שלכם – מה שיעלים את רעשי הסביבה. שימו לב שמערכות אלו ייקרו את האוזניות משמעותית ויצירכו שימוש בבטריות והחלפתן בבוא העת.

אוזניות פתוחות (Open-Back) – אוזניות שעושות שימוש בגב אוזנייה פתוח, ובכך מעניקות לצליל שהן מייצרות אופי פתוח ו-"אוורירי" יותר. מייצגות נאמנה את המקור המוקלט, יותר מאשר אוזניות סגורות ומספקות "Soundstage" רחב יותר. ה-Soundstage הוא כינוי ליכולת של האוזניות להעניק לצליל תחושה של מרחב, כאשר באוזניות עם Soundstage גדול ניתן יהיה ממש להבחין בצליל שעוטף את המאזין ובמיקומים השונים של הכלים בחלל המדומה. אוזניות פתוחות מתאימות מאוד לטכנאי אולפן, שזקוק לאוזניות שייצגו באופן הנאמן ביותר את המיקס שלו על מנת לכוון פרמטרים שונים של הצליל ולקבוע את המיקומים של הצלילים בחלל (Panning). אוזניות פתוחות לרוב לא מאפשרות שימוש כאוזניות מוניטור מחשש שהצליל יזלוג למיקרופון, אולם אוזניות פתוחות מוצלחות שתוכננו כהלכה יוכלו לספק רמת בידוד שמתקרבת מאוד לאוזניות סגורות – ומחירן יהיה בהתאם.

אוזניות חצי-פתוחות (Semi-Open) – אוזניות שעושות שימוש בגב עם בידוד אקוסטי חלקי (בדרך כלל בצורה של פתחים חלקיים) וריפוד שאופייני לאוזנייה סגורה. נועדו על מנת לנסות ולספק את היתרונות של שני הסוגים – האטימות של אוזניות סגורות לצלילים מהחוץ והצליל הפתוח והטבעי של אוזניות פתוחות. ההצלחה של יצרניות האוזניות בתחום זה משתנה, ובין אם הן מצליחות לעמוד בהבטחות אלו או לא – הצליל באוזניות אלו שונה מזה של אוזניות פתוחות או סגורות (לא בהכרח טוב יותר או גרוע יותר) ומומלץ להקשיב להן על מנת לשמוע את ההבדלים.

מה זה עכבה? ואיך זה קשור לאוזניות?

"עכבה" (Impedance) היא אחד האספקטים החשובים ביותר שיש לבדוק לפני קניית אוזניות, שרוב הצרכנים מתעלמים ממנו. עכבה היא מונח פיזיקלי (נקראת בטעות לעתים גם "התנגדות" – מונח אחר מהתחום) שיהיה מורכב לבהר מבלי להכנס להסברים מפותלים ושימוש במושגים מתקדמים מעולם האלקטרוניקה, לכן נעשה מאמץ על מנת לפשט את העניין ולהסביר את הקשר שלו לעולם האוזניות.

החלק הטכני

העכבה נקבעת ברובה על ידי עובי הכבלים שמרכיבים חלק קריטי מאוד באוזנייה בשם "Voice Coil", ונמדדת באוהם (Ohm, מסומן ב-Ω). באוזניות בעלות עכבות גבוהות כמו 300, 250 או 600 – הכבלים הם דקים יותר משיערות ומאפשרים מספר רב יותר של ליפופים ליצירה של ה-Voice Coil. בכבלים עם עכבות נמוכות כמו 30, 40 או 50 – הכבל שיוצר את ה-Voice Coil עבה יותר, כבד יותר ומאפשר פחות ליפופים.

מעשית

מספר הליפופים הגבוה בשילוב עם המשקל הקל של ה-Voice Coil מאפשר לאוזניות בעלות עכבות גבוהות לייצר צליל מדוייק וצלול יותר, עם פחות עיוותים (דיסטורשן). כך שניתן לומר די בבטחון, שככל שהעכבה באוזניות גבוהה יותר – כך איכות השמע תהיה טובה יותר.

אז מה הקאץ'? אוזניות עם עכבה גבוהה מצריכות מתח גבוה יותר כדי "לדחוף" דרכן צליל. מה שאומר שאם תנסו לחבר אוזניות עם עכבה גבוהה כמו 600Ω לטלפון נייד או נגן שפועל על בטריה ומסוגל לספק מתח של סביבות ה-5 וולט מקסימום, הצליל שתשמעו יהיה חלש מאוד במקרה הטוב. לכן, אוזניות עד 50Ω הן המתאימות ביותר לשימוש עם טלפונים ניידים, נגנים, טאבלטים וכדומה. על מנת להתגבר על הבעיה הזו, הומצא מגבר האוזניות – מכשיר עם מתח גבוה יותר המקל על שימוש באוזניות בעלות עכבה גבוהה. אוזניות בעלות עכבה גבוהה מתאימות יותר לשימוש עם ציוד אולפני או להאזנה ביתית למוסיקה עם ציוד אודיו איכותי.

העכבה של האוזניות קשורה מאוד גם לרגישות שלהן, ושתי אלו קובעות מה היא היעילות של האוזנייה ולאיזה עוצמות נגינה היא תהיה מסוגלת להגיע. לפרטים נוספים על רגישות SPL הקלק כאן.

לחזרה לראש העמוד, הקלק כאן.